נראה שבשנים האחרונות חוזר להיות מעניין בשוק התקשורת. אנחנו שומעים על רשתות סלולאריות בדור החמישי (5G), VoLTE ו- PTT over IP, רשתות וירטואליות ו- SDN/NFV, התרחבות הרשתות האופטיות, התרחבות השימוש בטלפונים חכמים וטאבלטים שמביאים לאפליקציות BYOD ולמערכות MDM, IoT ו- IoE, ועוד מושגים רבים. בנוסף לכך, אנחנו גם שומעים על רוחבי פס דמיוניים, למשל תקשורת אלחוטית וסלולארית במספר Gbps לכל משתמש, רשתות Ethernet ב- Tbps ויותר, ועוד לא דיברנו על השפעת הרשתות החברתיות על רשתות התקשורת, על העלייה החדה בשימוש במולטימדיה בשנים האחרונות, וגם לא דיברנו על תקשורת מולקולרית, ממשל אינטרנטי, ואפילו האינטרנט הבין-כוכבי (ברצינות!).
בסדרת מאמרים זאת אנסה להסביר את הטכנולוגיה שעומדת מאחורי הסיסמאות, ואת השפעתה על שוק התקשורת בשנים הקרובות. נתחיל עם סקירה קצרה זו שבה אנסה להסביר על הטכנולוגיות השונות, ולנסות ולראות לאן תחום התקשורת הולך. אז בואו נתחיל.
ונתחיל בסלולאר. ההתפתחות המשמעותית ביותר בתחום התחילה למעשה עם רוחבי הפס הגבוהים של HSPA+, LTE (Long Term Evolution) ו- LTE-A (LTE-Advanced), כאשר היום אנחנו מתחילים לשמוע על LTE-U (LTE-Unlicensed) שזה אומר LTE בתחום התדרים שאינם דורשים רישוי, וכמובן גם על הדור החמישי שהתקינה סביבו מתחילה להתגבש, וכאן זה מעניין במיוחד כי מדובר על רוחבי פס גבוהים מאוד למכשירים ניידים, ועל אותה הרשת רוחבי פס נמוכים מאוד למיליוני רכיבים (IoT). לאן נגיע? אז קודם כל חשוב להבין: את חוק שנון (C = BW log2(1+SNR)) שקובע מה מקסימום רוחב הפס שאפשר להעביר על ערוץ תקשורת אף אחד עוד לא עדכן. משתמשים ברוחבי פס יותר גדולים לכל מנוי (למשל מספר פסי תדרים בדור החמישי או בתקינה החדשה של ה- WiFi), שיטות קידוד חכמות יותר (שמתאפשרות על ידי מעבדים חזקים יותר), מספר אנטנות למכשיר וטכנולוגיות MIMO של שדור וקליטה בו-זמנית בכולן ועוד. בתחום הזה אנחנו רואים גם כניסה לרשתות הביטחוניות וזאת על ידי אבטחת רמות שירות גבוהות מאוד שיאפשרו לגופי בטחון (Homeland security) להשתמש ברשתות הסלולאריות במקום הרשתות הייעודיות (והיקרות להחריד) הקיימות כיום.
מה לגבי המרכז המידע הארגוני (ה- Data Center)? כאן כבר מספר שנים שאנחנו הולכים לווירטואליזציה ושירותי ענן, ובשנה האחרונה גם יותר ויותר לכיוון ה- Software Defined Networking (SDN). כאן מדובר על התפתחות נוספת של מתגי התקשורת, כאשר הרעיון הוא פשוט: ניקח בקר מרכזי שבו נמצאת "החוכמה", והוא יבקר על מתגים "טיפשים" שרק ימלאו הוראות. כאשר מגיעה מנה לרשת המתגים, המתגים ישאלו את הבקר (בתקן שנקרא Openflow) מה לעשות עם המנה המסוימת הזאת, ישמרו את ההוראה בטבלה, ומאתה והלאה יעבירו את המנה המסוימת למבוא הבא, יבצעו ניתוב, וחסמו אותה, ייתנו לה עדיפות (QoS) או כל דבר אחר שיוגדר בבקר המרכזי שבו ניתן יהיה להגדיר פעולות באופן ידני או לאפשר לאפליקציות שונות לדבר עם הבקר ולבקש ממנו תכונות מסוימות עבור האפליקציה. כך למעשה הפכנו את המתג הטיפש לרכיב שיודע לעשות כל דבר, שהרי כל רכיבי התקשורת שאנחנו מכירים יודעים להסתכל על המנות שנכנסות אליהם, ועל ממך הנתונים במנה לבצע מיתוג (Switching), ניתוב (Routing), סינון והגנות (Firewall, IDS, IPS), חלוקת עומסים (Load balancing) ועוד. עקרון דומה יש גם ל- Network Function Virtualization, אבל על כך נספר במאמר נפרד.
עוד נושא חשוב לדבר עליו הינו העלייה החדה ברוחבי הפס: רשתות Ethernet ברוחבי פס של Tera (1012), תקני הסלולאר בדור הרביעי והלאה שמביאים גם תקנים ויישומים חדשים למערכות בטחון, העברת PTT מעל רשת ה- LTE (PTT over IP או PTT over LTE), מאות Mbps וג'יגות ברשתות אלחוטיות (802.11ac/ad והלאה), איחוד בין הרשתות הסלולאריות לאלחוטיות, תקני PON ו- DSL חדשים ועוד. בנוסף לכך, וכדי שמנגנוני ה- TCP/IP יוכלו לעמוד ברוחבי פס אלו, מתפתחים מנגנונים חדשים ברמת ה- IP, בעיקר בגירסה 6 שהולכת וצוברת תאוצה (כ- 100 תקנים חדשים ב-3 שנים האחרונות), וגם ברמת ה- TCP וזאת כדי שנוכל להפיק מהם את הביצועים הנדרשים. כאן למשל רואים האצה בביצועים של TCP במערכות ההפעלה, פרוטוקולים חדשים כמו QUIC של גוגל שבא להחליף את ה- TCP במקרים מסוימים, וגם התפתחות מהירה מאוד של התקינה ב- IPv6.
על הטכנולוגיות שמאחורי כל זה נוכל ללמוד בסדרת המאמרים שאפרסם כאן בחודשים הקרובים. כמו שנראה, הרבה חידושים וטכנולוגיות חדשות, שמבוססות על העקרונות שאנחנו מכירים כבר הרבה שנים. נתחיל כמו שאומרים "בקטנה", ל- Bits & Bytes נצלול בהמשך ….
היי יורם
האם תחום הNFV עוד רלוונטי כיום?
נראה כי התרון לא נחל הצלחה ואילו פתרונות חלופיים כמו של דרייבנטס צוברים תאוצה.
מה אתה חושב על כך?
מה אתה חושב על פתרון הNFV של חברת טלקו?
אני נורא נהנה לקרוא את המאמרים שלך. תודה